מחלת הפרוו בכלבים

פרוו – כללי

פרוו הינה משפחה של וירוסים אשר גורמת למחלות ביונקים. עם זאת, הוירוסים הינם ספציפיים למין ולא יכולים להדביק בין בעלי חיים שונים (כלב לא יכול להדביק חתול או בן אדם). בכלבים (וגם בחתולים) הוירוס גורם למחלת מערכת עיכול קשה המאופיינת גם בפגיעה משמעותית במערכת החיסון. אם הגעתם לטיפול וטרינרי בגור כלבים בבת-ים, כנראה ששמעתם על הוירוס הזה, כחלק מהמרכיבים של חיסון משושה לגור כלבים.

שרידות מחלת הפרוו בסביבה

אם הגעתם למרפאה וטרינרית פט קייר בת ים, עם גור כלבים, בודאי נאמר לכם כי אין להוציא את הגור עד שיסיים את חיסוניו בגיל 3.5 חודשים. הסיבה היא שהוירוס מופרש לסביבה במשך שבועיים ע"י כלבים שנחשפו אליו, והוירוס מאוד עמיד גם בתנאי קור וחום קיצוניים למשך חודש! הוירוס מועבר בבליעה ובכדי לטהר איזור נגוע בפרוו יש לנקות ע"י אקונומיקה (מהולה במים ביחס 30:1). על המשטח שמנקים יש להיות במגע עם האקונומיקה למשך 10 דקות.

תסמיני המחלה וירוסים של כלבים

3-7 ימים לאחר החשיפה לוירוס הכלב עלול לפתח מחלה שמתבטאת בעיקר בשלשולים, הקאות, כאב בטן, אנורקסיה וחולשה משמעותית. השלשולים לרוב מימיים ולעתים דמיים ובעלי ריח חריף אשר אופייני למחלה.

מה לעשות אם יש חשד שהכלב שלי חולה בפרוו?

במידה ויש לכם גור כלבים משלשל או גור מקיא, פנו למרפאת פט קייר בבת ים באופן דחוף. הוטרינר יבצע בדיקה רפואית, בדיקות דם וייתכן ויבקש לבצע בדיקת צואה מיוחדת לפרוו. אם הכלב אובחן כחולה במחלת בפרוו זכרו כי המחלה מ-א-ו-ד מדבקת לכלבים ולכן המנעו ממגע עם גורים אחרים או כלבים לא מחוסנים, זכרו כי כל מקום שהגור או אתם שהיתם בו מאוד מזוהם ויש לחטא אותו באקונומיקה. 

טיפול בפרוו

הטיפול במחלה הוא מאוד אינטנסיבי. רוב הכלבים דורשים אשפוז למשך כשבוע ימים, במהלכו הם מקבלים נוזלים ותרופות לוריד. במקרים קלים או כאשר הכלבים בוגרים לעתים ניתן להסתפק בטיפול יומי במרפאה בלי להשאיר את הכלב. יש לזכור כי המחלה קשה ובגורים צעירים הסיכוי לשרוד ללא טיפול הוא אפסי. מעבר לכך יש לדעת כי גם עם טיפול אינטנסיבי לעיתים הכלבים לא שורדים.

מניעת מחלת הפרוו

הדרך החשובה ביותר להמנע ככל האפשר מפרוו היא לחסן בזמן את כל החיסונים הנדרשים. גשו למרפאה וטרינרית פט קייר בבת-ים לקבלת הסבר על מספר החיסונים שהגור דורש ומועדם. זכרו: אימצתם גור? בריאותו היא באחריותכם ואין להקל ראש בחיסוני גורים.

מאמרים נוספים

דילוג לתוכן