אימצתם גור חדש? מזל טוב! אין כמו גור למלא את הבית בשמחה!
יחד עם ההתרגשות לקראת החבר החדש אנחנו בטוחים שיש לכם הרבה שאלות..
ריכזנו עבורכם מעט מידע וכמובן שנשמח לענות על כל שאלה שתצוץ.
האם מותר לתת לגור כלבים או חתולים מזון בייתי?
ככלל נהוג לומר כי המזון המסחרי ("כופתיות") צריך להרכיב לפחות 70-80% מסה"כ המזון של הכלב. מותר לתת תוספות ביתיות אך חשוב להקפיד להמנע מהמרכיבים הבאים-
בצל, שום – רעילים, פוגעים בכדוריות הדם ועלולים לגרום אנמיה.
שוקולד- מכיל מרכיב שקרוי תיאוברומיד שרעיל לכלבים.
מזון מתובל- גם אם הגור שלכם ממש מתחנן לביס מהעוף בקארי שהכנתם אל תתפתו לתת לו – זה עלול לגרום לו לשלשול.
חלב- אמנם גורים יונקים מהאם אך חלב כלבה שונה מאד מחלב פרה ובד"כ גורם שלשול. לגורים אין הרבה "רזרבות" וגם שלשול שנראה "קל" עלול לגרום להתייבשות.
עצמות- כאשר כלב לועס עצמות עוף העצם נשברת ויוצרת קצה חד מאד אשר עלול לפגוע ברירית מערכת העיכול ואף לגרום קרע. גם אם מדובר בעצמות "רכות" כמו גרונות או עצמות שבושלו זמן רב, סיבי העצם נאספים לגוש קשיח בתוך מערכת העיכול ויכולים לגרום עצירות במקרה הקל וחסימת מעיים במקרה הקשה. אל תתפתו!!!
מה בכל זאת מותר לתת? קוטג' מותר, ריוויון או יוגורט לא מתוק בכמות לא גדולה, עוף "מכובס" של מרק – בתנאי שאינו מתובל, נקניק לא מתובל כמו פסטרמה,אורז, גבינה צהובה, ביצה קשה.
איזה חיסונים צריך לתת לגור?
חיסון משושה – חיסון כנגד 6 מחלות נפוצות: פרוו, כלבלבת, דלקת כבד נגיפית, פארהאינפלואנזה (שפעת) וכנגד שני זני לפטוספירה- חיידקים שגורמים למחלת ה"עכברת" שהנה מחלה מדבקת לאדם. בגורים החיסון ניתן 3 עד 4 פעמים החל מגיל 6 שבועות אחת לשבועיים. ואחר כך אחת לשנה.
חיסון כלבת – כלבת היא מחלה קטלנית שעלולה לפגוע ביונקים, בכללם האדם, הכלב והחתול. חיסון זה הנו חיסון חובה על פי חוק, יש לחזור עליו אחת לשנה.
חיסון שעלת – שעלת הנה מחלה של דרכי הנשימה המתבטאת בדרך כלל בשיעול חריף לעיתים עד כדי הקאה. ההדבקה בדרך כלל כאשר יש מפגש של כלבים/ חתולים רבים, בין השאר עלול לקרות כאשר משאירים את הבייבי בפנסיון. כאשר מתכננים נסיעה כדאי לחסן את הכלב / החתול שבועיים לפני הכנסתו לפנסיון. יש לחזור על החיסון אחת ל-6 עד 10 חודשים.
טיפולים מונעים נוספים
תולעת הפארק "ספירוצרקה"- מדובר בתולעת שמתפתחת בתוך חיפושית. כשכלב בולע חיפושית נגועה הוא נדבק. לאחר בליעת החיפושית התולעת משתחררת למעי הכלב ונודדת דרך כלי הדם עד לאבי העורקים. הנדידה בכלי הדם עלולה לגרום קרע בכלי דם ודימום חריף עד כדי מוות. התולעת הבוגרת יכולה גם לנדוד לושת ולהתישב שם ולהטיל ביצים. אתר ההתישבות עלול להפוך לגידול סרטני!
הסימנים לנגיעות בתולעת הפארק כוללים פליטת מזון או הקאות, קשיים בבליעה, חולשה ואובדן משקל.
לא קיים חיסון כנגד תולעת הפארק. הזריקה שניתנת היא למעשה תרופה בעלת זמן חיים ארוך בגוף אשר מקטינה את סיכויי ההדבקה. יש לחזור על הזריקה כל 2-3 חודשים.
תולעי מעיים– 2 סוגים עיקריים:
תולעים עגולות- נראות כמו "ספגטי", מועברות לגור מהאמא כבר ברחם וגם דרך חלב, בנוסף ניתן להדבק ע"י בליעת ביצים.
תולעים שטוחות- נראה כמו "שומשום". מועברות ע"י פרעושים.
כאשר כמותן קטנה לא תמיד נראה אותן בצואה והכלב או החתול ייראו לכאורה בריאים. כאשר כמותן גדולה יכולים לגרום שלשול, הקאות, אובדן משקל, עיכוב בגדילה, פרווה לא יפה, בטן נפוחה.
חשוב לתת כדורים נגד תולעים לפחות פעם בחצי שנה גם אם בעל החיים נראה בריא!!
חשוב לזכור לתת פעמיים- כלומר לחזור על הטיפול לאחר 10 ימים שוב.
פרעושים וקרציות
2 הטפילים מוצצים את דמו של הכלב, גורמים גרד ומעבירים מחלות!! פרעושים כפי שצוין מעבירים תולעי מעיים- כאשר כלב מתלקק ובולע פרעוש הוא עלול להדבק בתולעים. קרציות מעבירות טפיל דם שנקרא ארליכיה. טפיל זה גורם מחלה שנקראת "קדחת קרציות". קיים מגוון רחב של חומרים להדברת קרציות ופרעושים בשוק. חשוב לדעת כי יש מעט מאד חומרים שמותר לשים על גורים!!! שימוש בחומר שלא על פי ההתוויה שלו עלול לגרום הרעלה.